פאזל "הגוף שלי"

פיתוח מקצועי: ד"ר אדוה ברקוביץ'-רומנו, נואי מלכה

אברי גוף הם אחד הצעדים הראשונים בחינוך למיניות בריאה. למעשה, חינוך מיני מתחיל כבר מהגיל הרך באמצעות התייחסות לגוף, בעלות על הגוף, מערכות יחסים, רגשות, פרטיות ומוגנות. מתן שמות לאיברים הפרטיים הוא הצעד הראשון שכן הוא הבסיס להבנה ההולכת ומתפתחת לגבי הגוף שלי והיא סוללת את הדרך לשיחות רבות אחרות בהמשך.

ילדים וילדות מגלים סקרנות באופן טבעי לגבי הגוף שלהם, כולל איברי המין. מבחינה התפתחותית זהו שלב צפוי וטבעי של למידה על עצמם ועל האחר/ת, ממש כשם שהם מגלים עניין במגע נעים של ליטוף בלחי או באצבעות רגליהם. זוהי הזדמנות נהדרת לפתח איתם שיחה על הגוף שלהןם ועל ההבדלים הפיזיולוגים בין בנים לבין בנות ולעזור להם ללמוד מסרים חיוביים על גופם.

הימנעות מהכרה באיברים הפרטיים מעניקה לילדים ולילדות מסר של בושה. אם ילדתי יודעת את שמות כל חלקי גופה למעט איבריה הפרטיים, היא לומדת על איבריה המיניים כי הם שונים או לא מקובלים. דיבור פשוט ובטון יומיומי על איברי המין מסיר את הבושה בכך שהוא נותן להם להבין שהם רק עוד חלק בגוף.

בנוסף, הכרת השמות של האיברים הנכונים של החלקים הפרטיים שלהם, כלומר אברי המין שלהם, הינם היסודות ליצירת מוגנות אישית. הקניית ידע זה נועדה לעזור להם להגן על עצמם מפני פגיעה מינית. שימוש בשמות לא נכונים מותיר את ילדך חשוף למגע בלתי הולם ולפגיעה. מחקרים מוכיחים כי ילדים וילדות שקיבלו חינוך מיני טוב פגיעים פחות להתעללו מינית ואם נוגעים בהם בצורה לא הולמת, סביר יותר שהם ידווחו על כך

Asdigian & Dziuba-Leatherman (1995), Briggs (1991), Finkelhor (2007), QLD Crime Commission & QLD Police Service (2000), QLD Crime Commission & QLD Police Service (2000), Sanderson (2004).